שפת התקשורת של חתולים: הבנה מדעית של עולם ללא מילים
חתולים כן מתקשרים בדרך שלהם
תחום מרתק ומאוד מעניין הוא תקשורת בין חתולים, ובינם לבין בני אדם.
זו היא מערכת מורכבת של סימנים קוליים, חזותיים, גופניים וכימיים.
בניגוד לדעה הרווחת של רבים, חתולים אינם יצורים א־חברתיים או אנטיפטיים וסוציומטים או אדישים – הם פשוט מתקשרים בדרכים שאינן תמיד ברורות למין האנושי.
ננסה להבין ולבחון את רכיבי התקשורת של חתולים תוך הסתמכות על מחקרים, תצפיות שטח ודוגמאות ממקרי חיים.
תקשורת קולית: יללות, גרגורים ונהמות
בניגוד לכלבים, חתולים אינם בעלי תקשורת קולית מובחנת מאוד וברורה באינטראקציות חברתיות עם בני מינם.
הם שומרים את רוב "רפרטואר" הקולות דווקא – תתפלאו – לאינטראקציות עם בני אדם – תופעה ייחודית שהתפתחה במהלך הביות – זהו החתול הבייתי שכולנו מכיריםץ
מיאו – התפתחות קולית בעקבות הביות
הקול הנפוץ ביותר שחתולים משמיעים כלפי בני אדם הוא ה"מיאו", שנחשב לאחת הדוגמאות המובהקות לאבולוציה של תקשורת בין־מינית.
מחקר שפורסם ב־2013 בכתב העת Animal Cognition מצא כי חתולים ממיאים באופן מותאם לרגישות של האוזן האנושית – לעיתים בטון שדומה לבכי של תינוק.
גרגור – נוחות או כאב?
גרגור נחשב באופן מסורתי לסימן לרוגע, אולם תצפיות מראות שחתולים מגרגרים גם כאשר הם פצועים, גוססים או מבוהלים.
ההשערה היא כי לגרגור יש השפעה פיזיולוגית על גוף החתול – הרטט בתדר נמוך עשוי לסייע בריפוי עצמי, אך גם לשמש כתקשורת עם בני אדם במצבים של מצוקה.
קולות אזהרה – נהמות ושריקות
כאשר חתול נחשף לגירוי מאיים, הוא עשוי להשמיע נהמות (Growls), שריקות (Hisses) ולעיתים יריקה (Spit).
אלו קולות התנהגותיים שנועדו להרתיע יריב, ומופיעים גם בגורי חתולים שלא גדלו עם חתולים אחרים – מה שמעיד על יסוד מולד (אינסטינקט).
הם לא אדישים בכלל!
שפת גוף: תנועות אוזניים, עיניים וזנב
שפת הגוף של החתול עשירה בפרטים קטנים מאוד.
שימו לב כי לעיתים שינויים עדינים במנח האוזניים או הזנב מבטאים רגשות מורכבים ממש.
מחקר שנערך באוניברסיטת סאסקס University of Sussex שבאנגליה בשנת־2008, הראה כי מסתבר שחתולים מגיבים למצמוצים איטיים של בני אדם באמצעות מצמוץ חוזר – פעולה שנחשבת לאקט של אמון.
אוזניים כ"אנטנה רגשית"
חתול שנמצא במצב מרוכז – יפנה את אוזניו קדימה, אך לעיתים בזווית שונה אחת מהשנייה – מה שמעיד מצידו של החתול על תשומת לב רבה.
אוזניים שטוחות לאחור מעידות על פחד, חרדה או איום.
ויש להבחין אם זה קורה בסמוך לקול אזהרה – מצב בו יש להניח שהחתול חש מאוים.
זנב – כלי לתקשורת רגשית
הזנב הוא כלי תקשורת חשוב:
- זנב זקוף מעיד על גישה ידידותית.
- ניעור קל בקצה הזנב מבטא מתח קל או גירוי.
- זנב מתנפח הוא תגובה לפחד פתאומי.
עיניים – אני רואה לך בעיניים כי המבט קובע הכל…
בחתוליות, מבט ישיר נחשב לעיתים קרובות לאיום.
לכן, מצמוץ איטי לעבר חתול אחר או אדם הוא סימן של אמון ונכונות לקשר.
תצפיות הראו שחתולים משיבים מצמוץ איטי רק כאשר הם מרגישים בטוחים.
תקשורת ריחית: חתימה כימית וטריטוריאליות
העולם הריחני של חתולים עשיר הרבה יותר משל בני אדם.
הם מצוידים באיבר יעקובסון (Vomeronasal Organ), המאפשר להם לזהות חומרים כימיים במדויק.
סימון ריחי באמצעות שפשוף
חתולים משפשפים את פניהם, גופם ולעיתים את זנבם על עצמים, בני אדם ואף חתולים אחרים.
מדובר בהפקת פרומונים המיוצרים מבלוטות עור מיוחדות.
מטרת הסימון היא יצירת "חתימת ריח" שמסמלת תחושת ביטחון, בעלות או שייכות.
סימנו אותך על ידי ריח
ריסוס שתן – סימון טריטוריאלי
בעיקר אצל זכרים לא מסורסים, אך גם אצל נקבות במצבים מסוימים, נמצא דפוס של ריסוס שתן על קירות או עצמים זקופים.
פעולה זו מעבירה מסר ברור של "אני כאן, זה שלי".
חתולים נרתעים מריסוס טריטוריאלי של אחרים, מה שמסייע בחלוקת מרחב.
תקשורת בין חתולים לבני אדם: שפה משותפת מתפתחת
חתולים אומנם כביכול לא "מדברים" שפה אנושית, אך הם למדו להתאים את התנהגותם לקודים החברתיים של בני אדם.
מחקר מאוניברסיטת קיוטו KYOTO UNIVERSITY(2021) הראה שחתולים אכן כן מסוגלים לעקוב אחר שמות של חתולים אחרים ואפילו להבין מתי שם שקוראים אינו תואם לפנים של החתול – מה שמעיד על הבנה חברתית מורכבת.
דוגמה 1: התאמת קול לבעלים
חתולה בשם "ציונה", שגדלה בסביבה שקטה, משתמשת במיאו רך וקצר כשהיא מבקשת תשומת לב.
לעומתה, חתול בשם "טריניטי", שגדל בבית עם שלושה ילדים רועשים, נוהג למיאו בקול רם יותר ודרמטי.
תצפיות מראות שחתולים מתאימים את טון הקול לרמת הרעש הסביבתית.
היענות לצליל פתיחת קופסה – סוג של התניה פבלובית
במבדקים שערכו חוקרים בצרפת (2015), נמצא שחתולים מזהים לא רק את קולה של בעליהם אלא גם צלילים כמו פתיחת פחית מזון.
חלק מהחתולים אף הגיבו ל"רעש המזווה", גם אם הבעלים לא נכחו – מה שמעיד על קישור בין צליל לגירוי חיובי.
על ריטואל של קבלת פנים
חתולה בשם "נוטלה", שהתגוררה עם קשישה בודדה, נהגה בכל ערב להתמקם ליד הדלת בדיוק 5 דקות לפני שהאישה חזרה מבית הכנסת – למרות שזו לא חזרה בשעה קבועה.
התופעה נחקרה ונמצא כי החתולה למדה לקרוא את רצף הרעשים מחוץ לדירה (למשל מעלית) ולשייך אותם להגעת הבעלים.
זה מדהים נכון?
שימו לב למצמוץ הדדי כאות חיבה
זאת ועוד – במחקר שכלל 21 חתולים בבתים שונים, נמצא כי כאשר הבעלים מצמצו לאט לעבר חתוליהם – 15 מהם מצמצו בחזרה – שזה ממש מדהים!
חתולים שבחרו לא להגיב נראו מתוחים יותר או חדשים בבית. טרם התאקלמו.
המסקנה כאן היא ש: המצמוץ האיטי הוא כלי תקשורת אפקטיבי.
מסקנות: האם חתולים מדברים? כן – רק לא כמונו!
החתול אינו חסר שפה – אלא מדבר בשפה שונה – שפת החתולים שלו.
השפה שלו כוללת קולות, תנוחות גוף, הבעות פנים, פרומונים, סימני ריח ותגובות סביבתיות מורכבות.
התקשורת אינה מקרית, אלא בנויה על מערכת של סימנים מוסכמים שיכולים להתפתח ולהשתנות בהתאם לסביבה החברתית.
בניגוד לדעה הרווחת, חתולים אינם מנותקים או לא־מתקשרים – אלא פשוט מסתמכים על כלים שאינם ורבליים.
כאשר אנו מבינים את הסימנים שלהם, אנו יכולים לבנות מערכת יחסים עשירה, הדדית ומבוססת אמון.
