יש לחתול ריח רע מהאוזן?

האם יש הפרשות מהאוזן של החתול שלכם

גם חתולים סובלים לעתים מבעיות אוזניים שונות, כמו דלקת באוזן החיצונית, אקריות אוזניים, גידולים בתעלת השמע, המטומות ועוד –

איך מזהים שהחתול סובל מהן, ואיך מטפלים? 

טווח השמיעה של חתולים הוא אחד הרחבים ביותר בממלכת היונקים, כאשר טווח התדרים אותו הם שומעים

(גובה הצליל) נע בין 10-20,000 הרץ ואילו טווח השמע (עוצמת הקול) נעה בין 10-150 דציבלים.

ממש כמונו גם חתולים נוטים לאבד מאיכות שמיעתם בזקנתם.

במהלך חייהם נוטים חתולים רבים לסבול מדלקות אזניים מגורמים שונים.

איך יודעים שהחתול סובל מבעיות אוזניים? 

תחילת בדיקת הסימנים

 סימנים המחשידים לבעיה באוזניים:

• הפרשות אוזניים -ההפרשות עשויות להראות מוגלתיות
• הפרשות שחורות
• הפרשות חומות, עם או בלי דם
• אוזן שמוטה
• לעיתים ניתן לראות סימני גירוד בסמוך לאפרכסת האוזן או בתוכה, האוזן יכולה להראות אדומה ו/או נפוחה.
• לעיתים האוזן מפיצה ריח לא נעים.

שינויים בהתנהגותו של החתול:

אם הוא נוטה לגרד הרבה את האוזן, אפילו עד כדי פציעה, או לנער את הראש באופן אינטנסיבי.

במקרים קשים של בעיות אוזניים (כולל באוזן הפנימית) עשוי החתול לסבול מהליכה לא יציבה, אובדן שיווי משקל והקאות.

כל התסמינים הנ”ל עלולים להעיד על בעיות אוזניים אצל חתולים –

במרפאה וטרינרית ייטלו דגימות ויבדקו את אוזני החתול כדי לאבחן מהו הגורם לבעיה.

לאחר מכן יותאמו לבעיה הטיפול והתרופות המתאימות לה, וכן יבוצע ניקוי של האוזן באופן זהיר אך יסודי.

מה גורם לדלקת אוזן חיצונית בחתולים?

שימו לב – האם יש אוזן שמוטה?

אחד הגורמים הנפוצים ביותר לדלקות אלו הן קרדיות האוזניים.

אלו הם פרוקי רגליים זעירים, המזכירים מעט עכבישים במראן.

ניתן לראותן תחת מיקרוסקופ בדגימה שהוטרינר נוטל מהפרשות האוזן.

יצורים מיקרוסקופיים אלו מתיישבים באוזן החתול, מתחפרים בתעלת האוזן,

וניזונים מפיסות עור וגם מהפרשות שנוצרות כתגובת המערכת החיסונית לגירוי ולדלקות שהם יוצרים.

הן עוברות מבעל חיים אחד לאחר במגע ביניהם. הן אינן מדבקות לבני אדם.

גורמים אחרים לבעיות אוזניים בחתולים יכולים להיות: זיהומים חיידקיים, חדירת גופיפים זרים לאוזן, גידולים באוזן, פטריות וכו’.

איך מטפלים בדלקות אוזניים בחתולים?

 השלב הראשון הוא כמובן אבחון –

הוטרינר נוטל דגימה מהפרשות האוזן ובודק אותה תחת המקירוסקופ.

בדיקה זו מסייעת לאבחון הגורם הראשוני לדלקת.

השלב הבא הוא ניקוי האוזן מן ההפרשות:

אל תנסו לנקות לבד את אוזני החתול –

סביר להניח שהוא לא ישתף פעולה, ואתם עשויים לגרום יותר נזק מתועלת.

בנוסף, קיסם אוזניים אינו באמת מסוגל לנקות היטב את האוזן ויש צורך בחומרים מיוחדים וציוד מתאים הקיימים במרפאות וטרינריות.

הניקוי מבוצע תחת טישטוש.

חובה לטפל – אל תזניחו…דברים לא מסתדרים מעצמם

לאחר מכן יותאם טיפול תרופתי לחתול, במשחה/טיפות/כדורים או בשילוב שלהם

לעיתים קיימים זיהומים מעורבים, לדוגמה, אוזן הנגועה בטפילים דוגמת קרדיות אוזניים גורמת לגרד אינטנסיבי.

החתול בגירודו את האוזן עלול לפצוע האפרכסת ולהחדיר עם ציפרניו זיהום חיידקי משני.

חשוב לדעת!

חשוב להביא את החתול לאבחון ולטיפול מהר ככל האפשר במקרים של בעיות באוזניים, וזאת גם כדי לקצר את סבלו,

וגם כדי למנוע מצב של הפיכת הדלקת לכרונית, ולהחמרת המצב עד לבעיות שמיעה ואף בעיות שיווי משקל.

 עד שיחזור השקט, הוטרינרית ד”ר שרון גונן משתפת בכמה עצות איך לדאוג לחבריכם הטובים, הכלבים והחתולים,

בתקופה מלחיצה כל כך – איך למנוע בריחה מהבית, איך להפיג את הסטרס של בעלי החיים ואיך להתנהג בשהייה עמם בחדר המוגן.

זוהי תקופה מלחיצה ולא פשוטה, בין האזעקות, לרעשים, לפחד ולדיווחי החדשות.

אך לא רק אתם חשים כך –

גם בני המשפחה מהזן החתולי או הכלבי חשופים ללחץ ולחרדה המוקרנים מהסובבים אותם, וכן עשויים להיכנס לסטרס מהרעשים הלא מובנים להם.

במקומות רבים בארץ הפיצוצים הראשונים לוו בדיווחים על כלבים רבים שנבהלו וברחו מן הבית.

• אז מה עושים כדי לשמור על החתול או הכלב?

• איך מורידים את מפלס החרדה שלהם?

• הנה העצות שלנו:

פעולות מניעה: איך למנוע מהכלב לברוח בהישמע אזעקה או פיצוץ?

כלבים וחתולים באזעקת סירנה? כך תפעלו!

 דבר ראשון, הן לחתול והן לכלב כדאי לדאוג לקולר, ובמיוחד בתקופה כזו.

על הקולר יש לציין את שם בעל החיים ואת הטלפון שלכם.

כך אם קורה שהוא בורח בעקבות רעש חזק ומפחיד והולך לאיבוד, מי שיתקל בו יוכל לאתר אתכם ולהשיב לכם את האובד היקר.

אם לכלב יש שבב ישן שלא עדכנתם בו כתובת/טלפון שהתחלפו, זה הזמן לעשות זאת.

שנית, אל תתפתו להוציא את הכלב לטיול בתקופה הזו ללא רצועה עם קולר או רתמה –

זו אינה שגרה רגילה, ואם קורה משהו גם הכלב הרגוע ביותר עלול להיבהל ולהיעלם בשניות.

מה עושים עם חיית הבית כשיש אזעקה?

קחו את החתול או הכלב איתכם אל המקלט או הממ”ד כדי שלא יפגעו, חלילה וחס.

בשום פנים ואופן אל תשאירו כלב קשור מחוץ למרחב המוגן כשיש אזעקה – זה גם מסוכן וגם מאוד מלחיץ עבורו.

את החתול כדאי לקחת בתא הנשיאה שלו.

חשוב להכין את המרחב המוגן לחיות המחמד: הניחו בו מים ואוכל, ואפילו תכינו להם פינה משלהם עם סלסלה או שמיכה למקרה שהשהייה במרחב המוגן ארוכה.

כדאי גם להחזיק במקום עיתונים, כלי ניקוי וכלים לניקוי הצרכים של החתול או הכלב, למקרה הצורך.

מה עושים עם חתול או כלב שסובל מחרדה וסטרס בעקבות המצב?

כדי להימנע מחרדה, נהגו בחיות המחמד כמו בילדים – דברו אליהם בקול רך ורגוע, ונסו להסיח את תשומת לבם במשחק, בליטוף או באוכל.

במקרה והכלב או החתול מראים סימנים של בהלה מוגברת, חרדה וסטרס בתקופה כזו, דברו עם המרפאה הווטרינרית הקבועה שלכם:

ניתן לרשום להם מרשם לתרופות הרגעה שיעזרו להם מאוד.

יש שלל אפשרויות בתחום, אם בטיפות או בכדורים, ואפילו תרופות טבעיות או הומיאופתיות.

בתקווה לימים שקטים במהרה!

 אולי נתקלתם לאחרונה בדיווחי חדשות אודות גילוי כלבים גזעיים בישראל הנגועים בחיידק ברוצלה קאניס (ברוצלוזיס) Brucella canis.

מהי מחלה זו, מה תסמיניה, והאם יש לכם סיבה לדאגה?

חיידק הברוצלה הוא חיידק תוך תאי, ספציפי מאד לבעל חיים מסויים (ברוצלה קאניס – כלבים למשל),

מדובר בחיידק זואונוטי (כלומר מועבר מבעלי חיים לבני אדם) הגורם לתחלואה בבעלי חיים ובאדם (מחלות זואונוטיות מפורסמות לדוגמא: כלבת ועכברת).

עד לאחרונה ישראל נחשבה מדינה נקיה מברוצלה קאניס, אך בשנה האחרונה אירעו מספר מקרים בהם פקחי משרד החקלאות איתרו כלבים גזעיים

(שיצו / שי טסו Shih Tzu בעיקר, וכן שיבה אינו Shiba Inu, בולדוג צרפתי French Bulldog ועוד) שנדבקו בחיידק, ואף הוציאו צו הסגר לבתי גידול בהם נתגלו כדי למנוע את הפצת המחלה.

בולדוג צרפתי French Bulldog אותר כלוקה בחיידק

כיצד מתרחשת ההדבקה בברוצלה בין כלבים?

כלבים נדבקים זה מזה בעיקר במגע מיני, וכן בלידה (מאם נגועה לגור), וכן במגע עם הפרשות שונות של כלב נגוע.

אוכלוסיות בסיכון להדבקה

בכלבים את התסמינים הראשונים ניתן לראות במערכת המין –

הפלות והריונות כושלים, בעיות באשכים, ירידה בפוריות.

כשהמחלה מתקדמת ניתן להבחין בתסמינים נוספים, למשל עייפות, צליעה, דלקות עיניים וכו’.

את המחלה ניתן לאבחן בבדיקות מעבדה מיוחדות למחלה זו.

באדם עלולה להיות פגיעה במערכות שונות בגוף עקב הדבקה מכלב/ה חולה כאשר קבוצות הסיכון להדבקות במחלה הן:

ילדים עד גיל חמש, נשים בהריון, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסונית ירודה (מחלות אימוניות, טיפולי כימותרפיה וכו׳).

כלב שיבה אינו Shiba Inu גם הוא אחד מאלו שהפקחים איתרו

דרכי הדבקה אפשריות

מגע של החיידק בריריות (אף, פה, עיניים) או בפצעים פתוחים עלול לגרום לתחלואה באדם, כאשר בקרב הכלבים החיידק מועבר מאחד לשני בעיקר

במגע מיני או בצורה אירוסולית (חלקיקי נוזל באויר) במקומות צפופים (כלביות ובתי גידול).

החיידק גם עובר לאדם במגע ישיר עם הפרשות של מערכת המין והשתן, לדוגמה:

גורים בעת ההמלטה, נוזלי ההמלטה, שיליה, הפרשות ואגינליות לפני ולאחר ההמלטה, שתן ואפילו בחלב.

החיידק לרב לא מצליח לשרוד בסביבה, כך שמגע עם עצמים כמו צעצועים ודרגשי לינה לא אמור לדבק אולם אנו ממליצים על שמירה על הגיינה והפרדה מלאה גם באלו.

נרגיע ונאמר שתמותת כלבים מברוצלוזיס היא נמוכה, ואפשר לטפל בה באנטיביוטיקה. אבחון מוקדם ימנע את התקדמות המחלה ואת התפשטותה ברחבי הגוף.

חובה לסרס ולעקר כלבים נגועים כדי לקטוע את רצף ההדבקה.

איך בני אדם נדבקים בברוצלה? האם מסוכן לחלות בה?

המחלה בקרב בני אדם יכולה להיות קלה, אך גם חמורה, עם תסמינים משתנים מחולה לחולה.

המחלה לא נפוצה בבני אדם, המגלים יחסית עמידות אליה, אך בעלי מערכת חיסונית ירודה, נשים בהיריון, תינוקות, ילדים עד גיל 5,  וקשישים עלולים להיות יותר פגיעים לה.

על אף שנדיר להידבק מכלב, חשוב להיזהר.

מה עושים עכשיו?

כלב שיצו / שי טסו Shih Tzu – ריבוי מקרים יחסי

ההמלצות ארגון הרופאים הוטרינרים כיום הן:

1 – אם רכשתם גור במהלך ךחצי השנה האחרונה מומלץ להתייעץ עם הרופא הוטרינר המטפל לעניין הבדיקה הסרולוגית להמצאות נוגדנים בחיידק.

2 – להקפיד על הגיינה ונטילת ידיים במים וסבון לאחר מגע עם הכלב, בעיקר עד שתתקבלנה תוצאות בדיקת המעבדה.

3 – לעקר ולסרס כלבים שנדבקו.

4 – להימנע ככל האפשר ממגע עם הפרשות ממערכת השתן והמין.

5 – ברוצלה הנה מחלה מחוייבת דיווח בישראל ולכן חובה על הרופא הוטרינר המטפל לדווח על כל כלב חולה לשירותים הוטרינרים של משרד החקלאות.

כך תטפלו בגור החדש שלכם

מזל טוב!

חבר חדש הצטרף למשפחה וכולם נרגשים.

ומה עכשיו?

הנה המדריך של המרפאה הווטרינרית של ד”ר שרון גונן לטיפול בגור הכלבים החדש.

כל בעל חיים שמצטרף לביתכם הוא חגיגה גדולה הדורשת היערכות, טיפול אוהב, אחריות ותשומת לב, וכשמדובר על גור על אחת כמה וכמה.

• אז איך מתארגנים?

• אלו חיסונים כדאי לעשות לכלבלב?

• מה להכין מראש?

הכנות מקדימות:

 לארגן פינת אוכל עבור הכלבלב, עם קערות אוכל ומים, וגם לרכוש אוכל מתאים, שהינו אוכל יבש מיוחד עבור גורים צעירים.

לחשוב איפה הכלב יישן, ולהכין את המקום עבורו:

אפשר לקנות מיטה ייעודית לכלבים או להכין אחת לבד מקופסא בגודל מתאים, עם שמיכה.

רצוי שזה יהיה מקום שקט, כדי שהכלבלב יוכל לישון שם בנחת גם אם יש תנועה ופעילות בבית באותו הזמן.

למצוא וטרינר –

כך תוכלו לקבל ייעוץ מקצועי אודות טיפול בגור כלבים, לתאם חיסונים,

תילוע וטיפול נגד פרעושים וקרציות, וגם לתאם שיבוב (הכנסת צ’יפ לזיהוי ולאיתור הכלב) אם תרצו.

להכין את הבית:

גור כלבים הוא כמו תינוק, וכמו שממגנים את הבית מתינוק או פעוט זוחל ומתרוצץ, כך צריך להכין את הבית לקראת הגור.

סלקו מהישג ידו חפצים קטנים שאותם יוכל ללעוס ולבלוע, בידקו שהוא אינו יכול להגיע ולאוכל מפחי האשפה, סלקו חומרים רעילים (כמו חומרי ניקוי) וכן הלאה.

וגם:

לקנות קולר ורצועה, מברשת לפרווה, ואולי גם צעצוע או שניים.

חיסונים וטיפולים מניעתיים לגור כלבים:

יש לבצע הכנות מקדימות טרם הגעתו של הגור – לקליטה אופטימלית

חיסונים לגורי כלבים ניתן לבצע החל מגיל 6 שבועות (כלומר, חודש וחצי).

זהו הגיל לביצוע חיסון משושה במנה ראשונה, שייגן על הכלבלב מ-6 מחלות מסוכנות.

כמו כן, חובה על פי חוק לחסן את הכלב גם בחיסון כלבת.

טיפולים נוספים שמומלץ לבצע:

תילוע, כלומר טיפול נגד תולעי מעיים (בכדור), טיפול נגד תולעת הפארק המדבקת מאוד, וטיפול נגד פרעושים וקרציות.

זכרו:

בדיוק כמו תינוק, גם גור כלבים הינו פגיע ובעל מערכת חיסונים חלשה שעדיין נבנית.

לכן הוא חשוף מאוד למחלות שעלולות לסכן את חייו ואת בריאותו.

חשוב מאוד להקפיד על ביצוע החיסונים והטיפולים המניעתיים בזמן.

מסיבות אלו כדאי גם להימנע מהוצאת הכלב אל מחוץ לבית (אפשר להוציאו אם הוא על הידיים שלכם) לפני שהשלים את החיסונים הבסיסיים.

האם מותר לרחוץ את הגור?

כדאי להימנע מרחצה ומקלחת של גורי כלבים בחודשים הראשונים.

הם עדיין רגישים ויכולים להתקרר ולחלות בשל יכולת ויסות חום לא מפותחת דיה.

כן, אפשר להבריש אותו במברשת מתאימה לגורים, וגם לנגב הפרשות מהעיניים בצמר גפן בעדינות.

כשהוא יגדל, ניתן יהיה לרחוץ אותו אם חייבים, תוך שימוש בשמפו מיוחד לכלבים. כדאי להתייעץ עם הווטרינר לגבי צחצוח שיניים מניעתי.

האכלה:

חובה להקפיד בנושא התזונה

כאמור, יש לרכוש אוכל ייעודי לגורים, המותאם עבורם, באיכות גבוהה.

זהו אוכל יבש, שאותו מחלקים לכמה ארוחות נפרדות מדי יום.

חשוב מאוד להימנע מלתת לגור “צ’ופרים” מהאוכל שאתם אוכלים – זה עלול לפגוע בבריאותו וגם להקנות לו הרגלי אכילה לא בריאים להמשך חייו.

הסתגלות הגור לבית החדש:

היו זמינים בימים הראשונים כדי שהגור יוכל להסתגל אליכם ואל הסביבה החדשה.

הוא ידרוש הרבה סבלנות, עדינות ואהבה. מומלץ להתייעץ עם ווטרינר בנושא, וגם לגבי תדירות ההאכלה והאוכל המומלץ –

הקניית הרגלים נכונים כבר בתחילת חייו של הגור תבטיח לו ולכם חיים בריאים וטובים יותר.

הכלב שלכם הוא חלק בלתי נפרד מהבית והמשפחה.

הוא משתרע איתכם על הספה בסלון, שמח לליטופים ולחיבוקים, תמיד נמצא שם עמכם.

הבעיה מתחילה כשהוא לא לבד –

כשהוא מביא עמו חברה לא רצויה של פרעושים וקרציות המתחבאים על פרוותו.

מה עושים עכשיו?

קרציות ופרעושים זה לא אותו הדבר?

 אלו הם שני יצורים שונים:

פרעושים הם חרקים קופצניים הנעים במהירות על גוף החיה ואילו קרציות הן פרוקי רגליים המתקבעות בנקודה אחת בעור. שניהם ניזונים מדם בעל החיים המארח.

על כלב לבן הן נראות ביתר שאת

מה מסוכן בקרציות ופרעושים?

הפרעושים –

מהווים מטרד העלול לגרום לגירוד מטריד ולעתים קרובות אף לתגובה אלרגית מלווה בפצעים וזיהומים הדורשת התערבות רפואית.

כמו כן, פרעושים יכולים לגרום לכלב להדבקה בתולעי סרט במעי, הדבקה המתרחשת כאשר הכלב בולע את הפרעושים בעודו מלקק את הפרווה.

הקרציות –

מסכנות הן את הכלב והן אותנו בני הבית.

הקרציות עלולות להדביק הכלב בקדחת הקרציות ואותנו בני הבית בקדחת הבהרות לבני אדם.

עקיצות רבות במיוחד לאורך זמן אפילו עלולות לגרום לאנמיה לכלב (במיוחד לגורים).

כלומר, הן הפרעושים והן הקרציות פגעים באיכות החיים של הכלב, ובמקרים מסוימים עלולים גם לסכן את חייו.

עלול לגרום לקדחת הקרציות וקדחת הבארות

פרעושים וקרציות יכולים להיות מסוכנים גם לבני אדם?

הפרעושים בעיקר מציקים:
הם עוקצים בני אדם, והגירוד מציק מאוד.

גם פרעושים וגם קרציות יכולים להעביר מחלות לבני אדם, אך מסוכנת יותר היא הקרציה העלולה להדביק בני אדם  בקדחת הבהרות.

איך יודעים שהכלב נדבק בפרעושים או בקרציות?

בדיקת קרציות ידנית יכולה להיות רק קצה הקרחון

קודם כל, אם רואים שהכלב מתגרד הרבה יותר מהרגיל, או אפילו לועס ונושך את הפרווה, ובטח אם יש פצעים או בעיות אחרות בעור שלו.

וכמובן, אם פשוט מבחינים בקרציות ובפרעושים –

יצורים קטנים על פרוות ועור הכלב, או בסביבתו.

איכס! אז מה עושים עכשיו?

 קודם כל, פונים לווטרינר.

הוא יוכל לספק לכם תשובות מלאות, כמו גם לאבחן האם מדובר בקרציות או בפרעושים, ולהתאים דרך טיפול הולמת ויעילה לפתרון הבעיה.

קיימים כיום מגוון תכשירים יעילים ביותר לטיפול המבטיחים כי כלבכם יישאר נקי מטפילים.

חשוב לפנות לוטרינר המטפל המכיר סוגי התכשירים השונים וידע להתאים לכלבכם התכשיר המתאים לו.

תכשירים רבים כבר אינם יעילים שכן הפרעושים מפתחים נגדם עמידות במהירות רבה ורכישתם גורמת לתסכול רב ולהוצאה כספית מיותרת.

הוטרינר המטפל ידע להמליץ על תכשיר יעיל ובמידת הצורך אף ימליץ על הדברה סביבתית.

אפשר למנוע הופעת פרעושים וקרציות?

בהחלט כן!

כדאי להקפיד על מתן תכשירים מתאימים באופן מסודר ורציף, לשמור על ניקיונו של הכלב וסביבתו.

גם חתולים מזדקנים, ונוטים יותר בשנות חייהם המאוחרות לסבול מהשפעות הזקנה על בריאותם.

עם זאת, בטיפול נכון ועירנות לאבחון מוקדם של בעיות ומחלות הם יוכלו להאריך חיים, וליהנות מאיכות חיים טובה יותר בגיל הזקנה. 

חתולי בית מגיעים לגיל מופלג יותר מאחיהם ברחוב.

על אף שגיל עשר נחשב גיל מבוגר לחתול, חלקם יכולים להגיע גם לגיל 15 ויותר, ומקצתם אף לשנתם ה-20.

המפתח לכך הוא לדאוג לבריאות החתול ולדעת להבחין בין השפעות הזקנה הטבעיות על החתול (כמו ירידה הדרגתית בשמיעה עם השנים) לבין בעיות רפואיות שבהן כדאי לטפל מוקדם ככל האפשר.

מעקב בריאותי בדמות בדיקות תקופתיות במרפאה וטרינרית יסייע להארכת חיי החתול הזקן, ולאיתור מוקדם של שינויים ובעיות.

במידת הצורך, יומלץ גם על שינוי תזונתי להתאמת מזון החתולים לגילם המבוגר.

כדאי לשים לב לכל שינוי בהתנהגות החתול – למשל, ירידה בתיאבון (או תיאבון מוגבר), שתיית יתר, עצירות, ירידה דרמטית בפעילות, אפתיות וכו’ – ולגשת לווטרינרית לבדיקה.

בעיות ומחלות שכיחות בקרב חתולים זקנים:

דואגים לחתול המבוגר שלנו

ירידה בתפקוד הכליות וסיכון למחלות כליה:

באופן טבעי, הזקנה משפיעה על תפקודי הגוף, כולל הכליה.

בשל כך, חתולים זקנים מועדים יותר לתסמונת כשל כלייתי ושאר מחלות בכליה, אותן ניתן לאתר מוקדם בבדיקות דם ושתן תקופתיות.

ירידה בשמיעה ובראייה:

תופעת הזדקנות טבעית, המתרחשת בהדרגה. עם זאת, כדאי לבדוק את מקורה, כיון שבעיות של אובדן שמיעה או ראייה מהירים יכולים להיגרם גם על ידי גורמים נוספים, כמו סרטן, דלקת אוזניים וכו’.

גם אם מדובר בתופעה טבעית, כדאי להתייעץ עם הווטרינר איך להקל על החתול – למשל, אם הוא מבוהל כי אינו שומע או רואה אתכם מתקרבים, או אם קשה לו למצוא את קערת האוכל.

שינויים בכף הרגל ובציפורני החתול:

השנים משפיעות גם על אופן גדילת הציפורניים, ואלו עלולות לעיתים להישבר או להתעבות ולצמוח אל פנים כף הרגל ולגרום לכאבים, ואף לדימום או לצליעה.

השפעת הזקנה על שרירים ומפרקים:

כמו בני אדם, גם חתולים בזקנתם חשופים יותר לדלקות פרקים ולהתדלדלות מסת השריר.

אם נראה שהחתול נע פחות, מתקשה לקפוץ ולרדת/לעלות במדרגות, או סובל מכאבים – פנו לווטרינר.

תסמונת הכשל הקוגניטיבי בחתולים:

דמנציה וסניליות לעת זקנה הן מחלות הפוגעות גם בחברינו החתולים.

תסמינים אפשריים הינם חוסר שקט, יללות חזקות ללא מניע נראה לעין (ובעיקר בלילה), בלבול וכו’.

באבחון מוקדם ניתן לטפל בחתול בעזרת שינויי תזונה ותרופות במידת הצורך.

שינויים בפרווה ובעור לעת זקנה:

יש שינויים בשני אלו עם הזקנה,  אך שימו לב לשינויים משמעותיים העשויים להיות תסמין לבעיה רפואית או לצורך בשינויי תזונה.

בעיות חניכיים, שיניים ולסת:

נפוצות יותר בקרב חתולים מבוגרים.

שימו לב אם החתול מתקשה באכילה ובלעיסה או נמנע מאכילה.

כדאי לטפל בבעיות כאלו מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע את התפשטותן והחרפתן.

חתולים מסתירים כאב ולא אוהבים לעזוב את הבית

חתולים לרב יודעים להסתיר היטב כאב או קושי תפקודי ולכן יש תת אבחון של בעיות רפואיות רבות.

בנוסף, ידוע כי רב החתולים שונאים לעזוב את ביתם והמסע אל הוטרינר הנו חוויה לא פשוטה גם לחתול וגם לבעליו.

יחד עם זאת  במצבים רבים, אבחון מדויק וטיפול פשוט, עשויים להאריך ולשפר איכות החיים של החתול המבוגר כך שתוכלו להנות מחברתו שנים רבות.

איך משכנעים חתול סרבן להיכנס לארגז נסיעה כדי לקחת אותו לוטרינר לטיפול חירום או לבדיקה תקופתית?

ממה כדאי להימנע בעת הנסיעה ברכב עם החתול?

ואיך הופכים את כל החוויה לפחות מלחיצה עבור חברכם הטוב (ועבורכם!)?

 גארפילד, החתול הג’ינג’י השמן מהקומיקס המפורסם, נהג להיעלם ברגע ששמע את המילה “וטרינר”.

אפשר להבין מדוע חתולים עלולים לחשוש מהנסיעה ומהכלוב הנישא:

פתאום תופסים אותם ומנתקים אותם מחייהם ולוכדים אותם בארגז קטן, שמיטלטל ללא שליטה, מועבר לרכב עם רעשים מוזרים ונגמר בשחרור במקום לא מוכר (ואם מוכר אז אולי מקושר לחוויה לא נעימה של מחלה או פציעה מן העבר).

עם היערכות נכונה והקפדה על כמה טיפים חשובים, אפשר להפחית את הסטרס והלחץ בנסיעה למרפאה הווטרינרית, וגם להפוך את המשימה לקלה יותר עבורכם, ללא מרדף ושריטות.

לא בקרטון! חשוב להובילת אהת החתול בכלוב תקין

שלב א’: להכניס את החתול לתא הנשיאה

חייבים להביא את החתול בתוך מנשא ייעודי לחתולים:

כלוב נשיאה, תיק נסיעות לחתול וכו’.

אל תנסו להביא את החתול בידיים או בקופסת קרטון פתוחה –

הוא עלול להיבהל מרעשים ומריחות לא מוכרים ומשינוי הסביבה ולברוח.

חשוב לבחור מנשא המתאים לגודל החתול, ושהינו איכותי ותקין, כדי שלא ייפתח בטעות ברגע הלא נכון.

הדרך הטובה ביותר להפחית את הלחץ לקראת הכנסת החתול למנשא היא הכנה מראש: לגרום לו להתרגל אליו ולא לראות בו דבר מאיים.

שימו את המנשא בבית, פתוח, כך שהוא יתרגל אליו ואולי אף ינסה להיכנס לתוכו מיוזמתו כדי לשכב ולנוח בו.

אפשר לעודד זאת על ידי הכנסת שמיכה פנימה, צעצוע או חטיף. אם זה לא עובד, נסו בהתחלה להסיר את חלקו העליון של המנשא, ורק בהמשך להוסיפו.

אם החתול ממילא שוהה במנשא ביומיום מרצונו, הכנסתו למנשא כשצריך לקחת אותו לווטרינר תהיה קלה במיוחד.

ואם לא?

אל תהפכו את ההכנסה למנשא לתהליך ארוך ומייגע.

תכננו את צעדיכם כדי לסיים עם המשימה באופן מהיר ונטול בלגן (וכן ודאו שאתם מיומנים בסגירת ונעילת הכלוב בזריזות).

נסו בהתחלה לשכנע את החתול להתקרב לכלוב ולהיכנס אליו, למשל על ידי מתן חטיף (עדיף לא להאכיל אותו ארוחה גדולה בשעתיים לפני הנסיעה), ואז סגרו אותו בפנים.

גם אם הוא רק מתקרב מאוד, תכננו איך לאחוז אותו ולהכניסו במהירות, ואז לסגור את הדלת.

כשהחתול רגוע ולא חושד, זה קל יותר.

אם אין ברירה, נסו לרסן אותו על ידי כיסויו במגבת – זה ימנע ממנו לשרוט כשתרימו אותו ותכניסו אותו למנשא.

אם בתוך המנשא יהיו שמיכה עם הריח של החתול או צעצוע אהוב, הם עשויים מעט להרגיעו.

שלב ב’: נסיעה ברכב

נסו כמה שפחות לטלטל את החתול בעת ההליכה לרכב,

ובכלל לקצר ככל האפשר את כל שהייתו במנשא – תפסתם אותו?

תהיו מוכנים לזוז ולצאת לדרך.

כסו את כלוב הנשיאה בבד כהה –

החשכה של הכלוב לרב מרגיעה את החתול וחוסכת ממנו גירויים מיותרים בנסיעה.

דאגו למקם את התא ברכב כך שלא יזוז, יטלטל או ייפול. הימנעו מהשמעת מוזיקה רועשת ומנסיעה עם חלונות פתוחים לרווחה שיכניסו רעש נוסף.

אפשר לדבר עם החתול כדי להרגיע אותו.

הכי חשוב:

בשום פנים ואופן אל תתפתו להוציא אותו מהמנשא!

חתול שייכנס לפאניקה וישתולל מחוץ למנשא בזמן נהיגה עלול לגרום לתאונה (או לברוח כשתפתחו את הדלת).

שלב ג’: הגעה לווטרינר

אם צריך להמתין לתורכם ויש כלבים או עומס בחדר ההמתנה, שיקלו לחכות בחוץ או לבחור כסא מרוחק יותר כדי לא להוסיף לחץ לחתול.

אל תשחררו אותו לבדכם – השאירו זאת לווטרינרית בעת הבדיקה.

גם חברינו הכלבים סובלים לעתים מבעיות שיניים וממחלות חניכיים, וגם הם יכולים לצאת נשכרים מבדיקות שיניים תקופתיות כולל טיפולי ניקוי שיניים, שיסייעו למנוע צרות עתידיות.

נדמה שבריאות השיניים של כלבים אינה זוכה למספיק תשומת לב פעמים רבות, וחבל:

פעולות מניעה כמו ניקוי שיניים לכלבים ובדיקות תקופתיות יוכלו לחסוך להם הרבה סבל ובעיות רפואיות, בדיוק כמו שצחצוח שיניים מועיל לבני אדם. בריאות לקויה של חלל הפה יכולה לגרום לבעיות קטנות כגדולות:

ריח רע מהפה,

דלקות ומחלות חניכיים,

כאבי שיניים,

נסיגת חניכיים,

אובדן שיניים

וגם התפשטות הזיהומים מחלל הפה של הכלב אל מחזור הדם שלו, ומשם ללב ולאברים נוספים.

בנוסף, בדיקות תקופתיות של חלל הפה עשויות לגלות גידולים שפירים או ממאירים בו.

הזנחה או חוסר בטיפול מונע עבור שיני הכלב יכולים לייצור בעיות שונות

מהם התסמינים לבעיות שיניים וחניכיים בכלבים?

מתי צריך לפנות למרפאה וטרינרית לטיפול בשיני הכלב?

כשאתם מבחינים בתסמינים כמו ריח רע מהפה, דימומים מהפה, קושי באכילה ובלעיסה, כאבים בפה, הצטברות אבן שן, שיניים מתנדנדות, גושים בחלל הפה, נפיחות באזור, ריור מוגבר, מוגלה או שן שבורה.

מומלץ שלא לחכות למקרה חירום, אלא לדאוג לבריאות השיניים של הכלב במסגרת הבדיקות התקופתיות השגרתיות שלו, לדאוג לבדיקת חלל הפה על ידי וטרינר ולקבל ייעוץ לגבי שמירה על בריאות השיניים ביומיום בבית, ולבצע מעת לעת ניקוי שיניים מקצועי לכלב.

חשוב!

כלבים לרב אינם בוכים או מתלוננים על כאב שיניים/דלקות חניכיים.

הם סובלים בשקט ולעיתים הסימן היחיד לבעיה הוא ריח רע מהפה.

מדהים לעיתים לראות השינוי ההתנהגותי שחל בכלב מבוגר עם בעיות שיניים לאחר ניקוי יסודי ועקירות של שיניים מכאיבות.

מהו ניקוי שיניים מקצועי לכלב? מה ההבדל בינו לבין צחצוח סטנדרטי?

מריחת משחת שיניים לכלב מהווה פעולה מונעת חיונית שמטרתה למנוע הצטברות אבן שן ולשמור על בריאות השיניים והחניכיים והיא מומלצת לכל כלב בוגר שסיים תהליך החלפת השיניים שלו ולאחר התייעצות עם  הוטרינר המטפל.

במידה ויש רצון מצד הבעלים ושיתוף פעולה מצד כלביהם, פעולת צחצוח שיניים בכלב מומלצת, כאשר ניתן להיעזר במברשת שיניים “אצבעון” רכה מסיליקון.

כיום קיימות בשוק משחות שיניים אנזימטיות מצוינות איתן אין צורך לצחצח (פעולה השנואה על רב הכלבים ) וניתן להסתפק במריחתן בלבד על קו החניכיים.

בנוסף לעובדה כי אין צורך לצחצח שיניים איתן, יתרונות המשחות האנזימטיות הן כי הן נדבקות לחניכיים ופועלות ע”י שחרור איטי של חומרים המאטים ומונעים הצטברות פלאק על השיניים.

חשוב מאוד להקפיד ולהשתמש אך ורק במשחת שיניים ייעודית המותאמת לכלבים.

משחות השיניים שלנו חריפות מידי ואינן בטוחות לשימוש בכלבים.

בנוסף למשחות השיניים קיים בשוק היום מגוון של חטיפי לעיסה וצעצועי לעיסה מיוחדים שמסייעים לחיזוק השיניים ולניקוי השיניים, וגם מוצרים דנטליים נוספים כמו מי פה לשטיפה לכלבים.

כדאי להתייעץ עם הווטרינר בנושא להתאמה מלאה של הטיפול בבית לסוג הכלב.

בכלבים מסוימים בהם כבר קיימת אבן שן מרובה שלרב מלווה בדלקת חניכיים, השימוש במשחות ובחטיפים דנטליים אינו מספיק ויש צורך בניקוי שיניים מקצועי אצל הווטרינר.

ניקוי שיניים לכלב או ניקוי שיניים לחתול הם למעשה הליך שלם של טיפול בחניכיים ובשיניים להסרת אבן השן המבוצע בהרדמה כללית.

טיפול שכזה כולל בדיקה רפואית ראשונה עם דגש על בדיקה מקיפה של חלל הפה, טשטוש והרדמה כללית, ואזי ניקוי  יסודי של אבן השן על השיניים ומעל ומתחת לקו החניכיים בכמה שלבים, כולל פוליש.

הטיפול מחייב הרדמה כללית על מנת  לוודא בעזרת הכנסת צינור שהכלב לא יבלע או ישאף את החיידקים, פירורי האבנית ושאר הפסולת המנוקים ונשטפים מפיו.

אל תזניחו את בריאות השיניים של הכלב!

המרפאה הווטרינרית של ד”ר שרון גונן כוללת גם מרפאת שיניים לכלבים, המבצעת הן ניקוי שיניים ובדיקות תקופתיות, והן טיפולי שיניים ואף מזמינה בעת הצורך מומחה פה ולסת למקרים מורכבים. לרשות המרפאה מכונת הרדמה מיוחדת ובטוחה יותר, גם עבור ניתוח כלבים מבוגרים ו/או בסיכון.

בפוסטים עתידיים ננסה להתייחס ולהרחיב על לשאלות כמו:

נשברה שן לכלב מה עושים?

מדוע שיניים נופלות לכלב שלכם? והאם היה ניתן למנוע את זה?

מה עושים כאשר יש שיניים רקובות אצל כלבים והאם יש טיפול מניעתי?

האם ניקוי שיניים לכלב בוגר הוא מסובך?

מה עושים במקרכה של שן מתנדנדת לכלב?

מדוע כלב חורק שיניים והאם זה מסוכן?

למה יש שיניים צהובות לכלב שלי ועל מה זה מעיד?

למה כלב מגרד את הפה? האם זו אלרגיה או שזה קשור לשיניים?

אתם וכלביכם מנויים בתוכנית הבריאות השנתית של המרפאה הווטרינרית של ד”ר שרון גונן בכפר יונה?

תשמחו לגלות שתוכנית המנויים שלנו כוללת גם טיפולי ניקוי שיניים לכלבים בהנחה גדולה.

לפרטים נוספים ולהזמנת תור לבדיקות שיניים וחניכיים תקופתיות, צרו עמנו קשר עוד היום.

התגעגעתם בימי הקורונה לחזרה לשגרה?

לכלב שלכם, שהתרגל לתשומת לב ולנוכחותכם הקבועה בבית, השינוי יכול להיות קשה ולהוביל להתפתחות חרדת נטישה. 

וירוס הקורונה שינה בבת אחת את המציאות שלנו ותבע מאיתנו להסתגל לשגרה חדשה לגמרי, בסגר מלא או חלקי בבית במשך ימים ושבועות ארוכים.

עבור החברים הטובים שלנו, הכלבים, זו היתה חגיגה של בילוי זמן איכותי רב יותר עם בעליהם לכל אורך היום, עם שפע תשומת לב, משחקים וטיולים משותפים רבים ברדיוס של 100 מטר.

אבל עכשיו כשאנו חוזרים לאט לאט לשגרה הקודמת, יוצאים לעבוד או ללמוד, לקניות, לחברים ולטיולים בטבע,

הכלב עלול להתקשות בהסתגלות למצב, בו הוא מבלה חלק גדול מהיום לבדו, בלעדיכם.

מה אפשר לעשות כדי להקל על הכלב ואולי למנוע את חרדת הנטישה?

מהי חרדת נטישה בכלבים?

חרדת נטישה הינה מצב פסיכולוגי של חרדה עמוקה וסטרס בגלל פרידה ממושא הקשר הרגשי שלו – וזה נכון לגבי כלבים בדיוק כמו לבני אדם.

בכלבים היא יכולה להתבטא בהתנהגות חריגה בשעות בהן אתם נעדרים מהבית: הכלב החרד עלול לילל ולנבוח ארוכות, להרוס חפצים, לגרד דלתות, לעשות צרכים ברחבי הבית ועוד.

אתם מוזמנים לקרוא עוד בכתבה שפרסמנו בעבר על חרדת נטישה בכלבים.

מדוע משבר הקורונה יכול להוביל להתפתחות חרדת נטישה בכלבים?

השינוי התהומי, ממציאות בו ביליתם את רוב או כל השעות בבית עם הכלב לשגרה בה אתם “נעלמים” לפתע לשעות ארוכות, יכול להשפיע באופן קשה על הכלב.

כיצור חברתי הקשור מאוד לבעליו, היציאה מהסגר של משבר הקורונה עלולה להבהיל את הכלב, לגרום לו לחץ נפשי ולפתח אצלו חרדת נטישה.

האם כל כלב בסכנה להתפתחות חרדת נטישה בעקבות משבר הקורונה?

שינויים משמעותיים אינם קלים לאף אחד, לא לבני אדם ולא לכלבים, אך כמובן שיש מי שמתמודדים ביתר קלות ויש מי שלא.

כלבים שהינם יותר בסיכון לפתח חרדת נטישה בעקבות סיום הסגר הקורונה הם כלבים שאומצו ממש לאחרונה (ולכן מכירים רק את המציאות בה אתם איתם 24 שעות ביממה)

וכלבים שהפגינו בעבר תסמינים של חרדת נטישה.

מה אפשר לעשות כדי להקל על הכלב ואולי למנוע את חרדת הנטישה?

אפשר ומומלץ להקדים תרופה למכה, ולנסות “לתרגל” את הכלב לקראת השינוי הקרב בכדי לסגל אותו למציאות פוסט הסגר.

תרגולים אלו יגרמו לשינוי להיות הדרגתי יותר, ופחות מלחיץ.

איך עושים את זה?

פשוט מתרגלים את הכלב בנטישות קצרות: יוצאים מהבית בלעדיו לזמנים קצרים, למשל 5 עד 10 דקות.

בלי הרבה תשומת לב אליו לפני כן, טקסים ופרידות ארוכות, אלא רק פרידה קצרה קבועה במשפט-שניים.

עם הזמן תגדילו את משך ההיעדרות שלכם, וגם את מספר הפעמים לאט לאט.

אפשר גם בנוסף לתרגל את הכלב לבלות לבדו בלהיכנס לחדר אחר ולסגור את הדלת לזמן מה. החשיפות החוזרות הללו ירגילו את הכלב ויבהירו לו שגם אם אתם עוזבים, אתם עתידים לשוב.

התרגול ההדרגתי מומלץ גם כי הוא יכול לחשוף בעיות בשלב מוקדם:

אם אתם רואים כבר בתרגולים הקצרים שהכלב מאוד מתקשה להתמודד עם לכתכם, זה הזמן לפנות לווטרינר לייעוץ כדי להשיג טיפול לכלב לפני שהבעיה תחמיר.

בהצלחה!

לא רק תושביו האנושיים של הגלובוס סובלים משכיחותן של בעיות משקל עודף.

זה קורה גם לחתולים, ובעיקר לחתולי בית שלא נוהגים לצאת ולהתרוצץ בחוץ. השמנת יתר בחתולים: כל מה שרציתם לדעת.

קשה להפריז במידת החמידות והקסם של חתולים.

הם מכשפים אותנו וסוחטים מאיתנו חיוכים גם כשהם שמנמנים ונפוחים באופן שמפתה לחבק.

החל מדפי הקומיקס של גארפילד ועד עמודי אינסטגרם פופולריים של חתולים פרוותיים ועבי גזרה, נדמה שאיננו מתייחסים במלוא כובד הראש לעודף משקל בקרב חברינו על ארבע.

אבל השמנת יתר היא בעיה בריאותית עם השלכות על איכות חיי החתול, בריאותו ואורך חייו הפוטנציאלי.

לכן חשוב להכיר בבעיה ולטפל בה במלוא המחויבות ותשומת הלב.

מה עושים עם חתול שמן? זה מסוכן? יש פתרון?

מהן הסכנות? ומהם הפתרונות?

מהן הסכנות של השמנת יתר בחתולים?

אל תטעו: השמנת יתר בחתולים היא עניין רציני.

עודף משקל בקרב חתולים עלול ליצור בעיות בריאותיות רבות, ביניהן: סוכרת, מחלות לב, מחלות במערכת העיכול,

דלקות לבלב, עומס יתר על המפרקים ומערכת השלד ובעיות אורתופדיות כתוצאה מכך, קיצור תוחלת חיי החתול, בעיות נשימה, בעיות בכבד ועוד.

אפילו מחלות עור עשויות להתפתח ביתר קלות אצל חתול שמן, שאינו יכול להתנקות היטב בכל גופו בגלל עודף המשקל.

אלו חתולים מצויים בסיכון להשמנה? מהם גורמי השמנת יתר בחתולים?

• תזונה לא מתאימה או עשירה מדי בשומנים, והאכלה / אכילה מוגזמת.

• היעדר פעילות בגלל סביבת המחיה – מגורים בדירה קטנה למשל, ללא יציאה החוצה.

• שינוי בחיי החתול כמו פציעה, מעבר לבית ללא חצר, סטרס או דיכאון.

• נטיה גנטית.

האם החתול שלי שמן מדי?

חושדים שהחתול שלכם סובל מהשמנת יתר?

זה הזמן להביא אותו למרפאה וטרינרית לבדיקה ולייעוץ מקצועי.

לווטרינרים יש טבלאות משקל שבעזרתם ובעזרת בדיקות נוספות הם יכולים לאבחן האם החתול שמן מדי וזקוק לשינוי בהרגלי האכילה והפעילות שלו.

כמו בני אדם, גם אצל חתולים קל יותר לטפל לפני שהבעיה תחמיר לכדי השמנת יתר רבה במיוחד, ולכן כדאי תמיד להקפיד

על אוכל בריא ומזין ולא שמן מדי, והפעלה של החתול על ידי כך שתשחקו איתו ותפעילו אותו לעתים קרובות יותר,

על ידי יצירת סביבה מאתגרת ומעניינת שתעודד אותו לנוע וכו’.

ואם החתול באמת סובל מהשמנה?

אם אכן נקבע שהחתול סובל ממשקל יתר, נתאים לו תוכנית טיפולית לשינויי הרגלי התזונה ואורח החיים שלו.

הצעד הראשון לטיפול הוא כמובן להכיר בעובדה שאולי קיימת בעיה, ולהביא את החתול לאבחון.

במרפאה נבדוק אותו, ננסה להבין מהם הגורמים להשמנה (כולל שלילת גורמים בריאותיים), ולתכנן לו תוכנית הרזייה מתאימה.

התוכנית תכלול המלצות תזונה של אוכל רפואי מתאים, ורעיונות איך להגביר את רמת הפעילות של החתול שתתרום הן לדיאטה והן לבריאותו הכוללת.

עליכם להיות מחויבים לביצוע התוכנית בפועל, וגם להביא את החתול לבדיקות מעקב נוספות.

שימו לב: חתולים אינם יכולים לעבור דיאטה קיצונית, ובטח שלא על ידי מניעת אוכל וצמצומו באופן דרסטי –

“טיפול” שכזה יכול לפגוע קשות בבריאות החתול, לסכן את חייו ולהסב יותר נזק מתועלת. אם אתם חושבים שהחתול זקוק להרזייה,

פנו לווטרינר כדי להבין איך לעשות זאת נכון, באופן בטוח ובריא.